כשנעם, הבן שלי, עבד על חקר השורשים שלו הוא ראיין אותנו ואת הסבתות שלו, נבר בתמונות מהעבר והקשיב בתשומת לב לכל מידע שניתן לו.
הספר שכתב מרגש עד דמעות.
בספר מוצגים סיפורים ותמונות של הסבים והסבתות כשהיו ילדים, סיפורים שלנו, ההורים, וכן המון תמונות משפחתיות ששזורות בעבודה, כדי שתהיה גם סוג של אלבום משפחתי.
במיוחד מרגש החלק שבו כתב על אברהם בן בסט ז"ל – סבא של נעם וחמי – שנפטר כשנעם היה פחות משנה. לפחות אברהם זכה להיות נוכח בברית של נעם ולחייך אל התינוק החמוד שהחזיר על הברכיים.
